גיליון 16 אוקטובר 2018
"טכניקת דמיון מודרך במיסטיקה היהודית המודרנית" – ספרו החדש של דניאל רייזר

פגישה מרגשת עם יהודי בקהילה שהוכחדה בפולין

בימים אלה יצא לאור ספרו החדש של ד"ר דניאל רייזר, מרצה בחוג למיסטיקה ורוחניות. הספר במהדורה אנגלית יצא בהוצאת האוניברסיטה העברית ודה-גרויטר ומראה כיצד מקובלים וחסידים מינפו את הדמיון כאמצעי לחוויה דתית ואף לחוויה מיסטית.

ד"ר דניאל רייזר על הספר: "מעמד הדמיון תופס תאוצה בתרבות העכשווית עד שפעמים הדמיון מקדים ומכתיב את המציאות. אנשי הדמיון: סופרים, שחקנים וזמרים, משמשים דמויות מפתח בחברה האנושית בזמן שאנשי הגות מאבדים את מעמדם והשפעתם. דימויים מכתיבים פעולות, היוצרות מציאות אשר משקפת את הדמוי וחוזר חלילה. התפתחות זו לא החלה יש מאַין אלא הינה מרכיב תרבותי רב-שנים המאפיין כבר את העידן המודרני. מעטים אנשי הדת אשר שמו אזניהם כאפרכסת להתפתחות זו וניצלוה למטרותיהם הם. על יחידי סגולה אלה אני דן בספרי החדש Imagery Techniques in Modern Jewish Mysticism - (טכניקת דמיון מודרך במיסטיקה היהודית המודרנית).
 
הרצאתו של ד"ר דניאל רייזר על תנועת החסידות - כנס האגודה האירופאית למדעי היהדות בפולין

טובי חוקרי החסידות מן העולם מישראל, אנגליה, ארה"ב, קנדה, פולין ועוד, השתתפו  בהרצאתו של ד"ר דניאל רייזר על "החסידות כשחזור הווי חיים מקראי". הרצאתו הועברה בכנס האגודה האירופאית למדעי היהדות המקיימת מידי 4 שנים כנס מחקרי ענק, שהוא מן הכנסים המרכזיים ביותר והחשובים בתחום. השנה התכנסו 1000 מרצים באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב, פולין והרצו ב-15 מושבים במקביל. בכל יום מארבעת ימי הכנס התקיימו 250 הרצאות העוסקות במחקר היהדות.

ד"ר דניאל רייזר: " ההרצאות עסקו מן התקופה המקראית ועד למאה העשרים בנושאי יהדות שונים ומגוונים. הרצאתי הייתה חלק ממושב שדן בתנועת החסידות ואני הרצאתי על "החסידות כשחזור הווי חיים מקראי". הראיתי בהרצאתי כי טקסטים חסידיים מאוחרים מהמאה העשרים (1880-1920) מציגים את החסידות כתנועה אשר משחזרת הווי חיים מקראי. העלייה לרבי בשלושת הרגלים התפרשה בתודעה של החסידים כעליה לבית המקדש; שולחנו (הטיש) של הרבי כמזבח; הניגונים ששרו בחצרו היו שיחזור של נגינת הלויים; כספי ה"פדיונות" שהעניקו לרבי נתפסו כאקט של שיחזור נתינת "מחצית השקל" לכהן, ועוד דוגמאות שדנתי בהן. טענתי המתודולוגית היתה, כי אין לנו לחקור את החסידות רק מן הפן התיאולוגי או ההיסטורי אלא יש להוסיף את הפן הפרפורמטיבי! מה ביצעו החסידים וכיצד הם ראו את פעולותיהם שלהם. הראיתי כיצד הפרפורמנס מוסיף נדבך נוסף בהבנת החסידות.

"היתה זו הזדמנות פז להרצות ולקבל ביקורת מהחוקרים המקצועיים ביותר בתחום מדיסציפלינות שונות ומגוונות - פילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה אנתרופולוגיה, לשון ועוד. בנוסף זו הזדמנות ליצור קשרים בינלאומיים ולהכיר מתודות מחקר שונות. השאלות שנשאלו והדיונים שהתפתחו (כולל ביקורת נוקבת שקיבלתי) עוזרים לי לפתח את התובנות שהעליתי בהרצאה לכדי מאמר חדש".

לאחר הכנס יצאתי למסע מחקר בארכיונים באזור גליציה (דרום מזרח פולין). במהלך מסע זה הגעתי לעיר מולדתו של סבי, פשמישל. סבי הוא ניצול שואה יחיד ממשפחתו. נגשתי שם לבית הקברות היהודי על מנת לבדוק, לתור ולחפש אם יש זכר כלשהו למשפחתי. מצבם המתפורר של המצבות לא אִפשר לי לזהות דבר וחשתי בודד וגלמוד, ואולם ביוצאי מבית הקברות פגשתי אדם שהגיע על מנת לעלות לקברם של הוריו, יהודי שעוד חי בפשמישל. חיפוש קברי אבותיי לא העלה דבר אך המפגש עם יהודי ששפת היידיש עוד שגורה על שפתותיו (ובה דיברנו) הייתה מרגשת.