גיליון 16 אוקטובר 2018
מחקרים על רוחניות עכשווית בזיקה יהודית או ישראלית – ד"ר מריאנה רוח-מדבר שפירא

ד"ר מריאנה רוח-מדבר שפירא

ד"ר מריאנה רוח-מדבר שפירא, ראשת החוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת ומרצה בכירה, עוסקת בפרויקט מחקר מתמשך, שזכה בסדרת תקציבי מחקר ייעודיים, על הגיאוגרפיה המקודשת האלטרנטיבית החדשה, כלומר - מקומות קדושים חדשים שצצים ברחבי הארץ ובפרט בגליל, כחלק מפעילות רוחניות אלטרנטיבית. היא הרצתה בנושא זה הן בכנס היסוד הבינ"ל של המרכז לחקר דתות שהוקם במכללת תל חי, והן בכנס של המרכז לחקר קהילות ותרבויות בגליל במכללה האקדמית צפת, תחת הכותרת "מרחב אלטרנטיבי לרוחניות אלטרנטיבית – הניאו-שמאניזם בגליל".

ד"ר מריאנה רוח-מדבר שפירא: "אף שהרוחניות האלטרנטיבית העכשווית פעילה בכל רחבי המדינה, נוכחותה ופעילותה בגליל/גולן בולטת באופן מיוחד. הגליל נתפס כאלטרנטיבה, כבחירה 'אחרת', ביחס לממסד ולזרם המרכזי בישראל. בעוד ירושלים היא לב ההטרוטופיה, ולכן מוקד של מאבק בין-דתי על אתרים מקודשים, הגליל/גולן משמש מרחב אלטרנטיבי המשוחרר מהממסד ומהמאבקים התרבותיים, ובהתאם – הופך כר פורה ליצירתיות גיאו-רוחנית.

"הקידוש של גיאוגרפיה שאיננה 'תפוסה' בידי הממסד הדתי, ואיננה ממוקמת במוקד הקדושה המקובל בישראל – מובילה את הפעילים הרוחניים לבחור בגליל כזירת פעילות מרכזית. במסגרת קידוש האתרים בגליל, אפשר לציין בין היתר את הר הכרמל, הר תבור, הר מירון, תל קדש, רוג'ם אל-הירי, הדולמנים, הבניאס, ומעיינות המקושרים למסורות פגאניות.

"זרמים מסוימים ברוחניות העכשווית ששמים דגש על קידוש של האדמה והטבע, כגון הניאו-שמאנים, למעשה מכוננים גיאוגרפיה מקודשת אלטרנטיבית חדשה. בנוסף לקידוש מקומות, הם מדגישים ערכים נוספים – הטבע, הנשיות, וההקבלה ביניהם."

מחקר אחר של ד"ר מריאנה רוח-מדבר שפירא ושל שותף (ד"ר עמרי רוח-מדבר) הוצג בכנס בינ"ל בירושלים. המחקר עסק בניתוח השוואתי של שלושה מודלים של התייחסות לפולקלור, ולמעשה אופנים שונים של התמודדות עם הניסיון למלא את הריק התרבותי שנוצר במצב הפוסטמודרני בחברה המערבית כיום. כותרת ההרצאה היתה: "דלתי יצירתיות לא ננעלו – עיון משווה בעיבוד המוסיקלי-רוחני של הפיוט 'אם ננעלו' בתרבות הפופולרית העכשווית".

ד"ר מריאנה רוח-מדבר שפירא: "במצב הפוסטמודרני, אנו מוצפים בדימויים, סמלים ותכנים ממגוון רחב של מסורות והקשרים תרבותיים. המסורות הללו עוברות תהליכי שינוי, עיבוד והתאמה, שייעודן להתאים את חומרי הפולקלור לצרכים העכשוויים ובהם לחיפוש הרווח אחר אותנטיות.

"בכנס הצגנו ארבע יצירות שונות משדה התרבות הפופולרית-המערבית, המעבדות מחדש את הפיוט 'אם ננעלו' לר' שלום שבזי: עיבודים מוסיקליים של עפרה חזה (מ-1984 ומ-1988), של מדונה ("יצחק" מ-2005) ושל עופר נסים (רמיקס מ-2005). כל אחד מהן מביעה נימה רוחנית שונה, כך שזיהינו שלושה מודלים רוחניים עכשוויים שונים הרווחים בחברה המערבית (והישראלית).

"שלושת המודלים מייצגים שלוש 'עוצמות' של העיבוד הפוסט מודרניסטי: המודל הראשון שואף לחוויה אותנטית באמצעות שחזור של המסורת או שיבה למסורת. המודל השני, המעוצב בסגנון מוסיקת עולם, נובע מתוך ערגה לחוויית אותנטיות המגולמת במסורת השייכת ל"אחר".  המודל השלישי, שאנו מכנים 'רוחניות רמיקסית', מבקש ליצור חוויה אקסטטית באופן אולטרא-פוסט מודרניסטי. הצגנו את האופן שבו משמש, וגם משתנה, הפיוט 'אם ננעלו' בתרבות העכשווית, כראי לחברה העכשווית ומצוקותיה".

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת החשוב ביותר בתחום חקר הפולקלור, הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה: Journal of Folklore Research – An International Journal of Folklore Research.