גיליון 16 אוקטובר 2018
חמישה מרצי המכללה הוזמנו לכינוס השנתי של האגודה ללימודי ישראל באוניברסיטת ברקלי בארה"ב

מרצי המכללה באוניברסיטת ברקלי בארה''ב

חמישה אנשי סגל אקדמי מהמכללה האקדמית צפת השתתפו בכינוס ה- 34 של האגודה ללימודי ישראל באוניברסיטת ברקלי היוקרתית בארה"ב. האגודה ללימודי ישראל היא אגודה מדעית בינלאומית שהוקמה בשנת 1985 והיא עוסקת בקידום ובטיפוח לימודי ישראל, במגוון רב של תחומי מחקר. עם חבריה נמנים יותר מ- 500 אנשי אקדמיה מובילים בעולם. המרצים שהשתתפו הם: פרופ' מוחמד ותד, ראש בית הספר למשפטים, פרופ' אסתר הרצוג, מרצה בכירה בחוג למדעי ההתנהגות, ד"ר דלית לוי, ראשת החוג למערכות מידע קהילתיות, ד"ר אופירה גראוויס קובלסקי, מרצה בכירה וראשת החטיבה ללימודים כלליים בחוג הרב תחומי, וד"ר אורי דורצ'ין, מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות.

 פרופ' מוחמד ותד ראש בית הספר למשפטים במכללה
הרצאתו של פרופ' מוחמד ותד, ראש בית הספר למשפטים,  עסקה במתח הקיים מזה 70 שנה (אשר התחדד בעשור האחרון) בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת בישראל. במחקרו, הציג פרופ' ותד בחינה היסטורית, ביקורתית, אנליטית ומושגית, ליחסי הגומלין בין רשויות אלה. טענתו המרכזית של פרופ' ותד היא, כי מהיום הראשון בו הוקם בית-המשפט העליון, עמדתם של הפוליטיקאים הייתה ונותרה שהשופטים אינם אלא שליחים של הרשויות הפוליטיות. להבדיל, שופטים תפשו את תפקידם השיפוטי כתפקיד עצמאי. האמת היא שעצמאות זו עוגנה בחוק-יסוד: השפיטה רק בשנת 1984, ואט אט התפתחה לכיוון פיתוח דוקטרינות של ביקורת שיפוטית, לרבות ביטול חקיקה של הכנסת, רק בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת; וזאת, לאחר כינונו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
 פרופ' ותד: "לאור המתקפות הפוליטיות נגד עצם הלגיטימציה של בית-המשפט העליון, לרבות ניסיונות חקיקה המגבילות את שיקול דעתם השיפוטי של השופטים, ניכרת מגמה של רגרסיה בעצמאות השיפוטית האמורה. בהתאם, ניתן לזהות, בעשור אחרון, ניסיונות ברורים של בית-המשפט העליון להימנע מעימות עם הרשויות הפוליטיות, לגביהן אני טוען שהן מונעות מחששם של השופטים מתגובת נגד פוליטית המכרסמת בעצמאות השיפוטית של השופטים".
 
פרופ' אסתר הרצוג, מרצה בכירה בהחוג למדעי ההתנהגות
פרופ' אסתר הרצוג, הרצתה בכנס שלוש הרצאות מהם יזמה שני מושבים שעסקו בתחום התמחותה:
'לשתף פעולה בצל חלוקות וגבולות: פרלמנט נערות בישראל ומעבר', 'פיתוח מנהיגות פמיניסטית של נערות יהודיות וערביות. ו' קולנוע ואנתרופולוגיה: סרט דוקומנטרי כאמצעי להפקת תובנות היסטוריות וחברתיות'.

"הדיון במושב  'לשתף פעולה בצל חלוקות וגבולות: פרלמנט נערות בישראל ומעבר' עסק בפרויקט פרלמנט נערות מזוויות שונות. תואר בו תהליך צמיחה מפעילות מקומית וארצית של קבוצות נערות יהודיות וערביות לפעילות שבה משתתפות נערות מישראל, מארה"ב ומקניה. הדיון התייחס גם לממצאי מחקר מלווה של הפרויקט במשך שנתיים.
 
"הפרויקט מספק לנערות יהודיות וערביות בישראל הזדמנות להשתתף בפעילות העצמה מגדרית הממוקדת בזכויות ובאקטיביזם של נערות".

"בהרצאתי במושב על הנושא: 'פיתוח מנהיגות פמיניסטית של נערות יהודיות וערביות',תיארתי את הרקע וההתפתחות של פרויקט פרלמנט נערות, את הרציונל, המטרות והפעילויות של מסגרת זו וכן דנתי בהישגיו ובקשייו. הדיון התבסס בעיקר על מחקר הערכה מלווה של הפרויקט במהלך 2015-2017,  שבהן הוא הסתייע במענק של ממשלת ארה"ב. בתקופה זו השתתפו כ-200 נערות מ-5 יישובים יהודיים ו-5 יישובים ערביים בפעילות של פרלמנט נערות. המחקר התייחס לדיונים של הפרלמנט בתוך הקבוצות ובין הקבוצות. מהמחקר עלה שכל הנערות חשו מעורבות והאמינו שהן התעצמו וחיזקו את אישיותן. הן פיתחו אמפתיה ביחס לאחרים וכבוד לשונות, ותכננו להמשיך להיות פעילות בעתיד. המשתתפות וצוות הפרויקט התייחסו גם לקשיים הכרוכים בקיום קשרים בין יהודים וערבים בישראל והעלו את השאיפה להרחיב את הדיונים באמצעות אינטראקציות בין-קבוצתיות. בעקבות התוצאות המעודדות יזם צוות ההיגוי של פרלמנט נערות צעדים להרחבת הפעילות של הפרויקט בישראל ומחוץ לה". 

פרופ' הרצוג יזמה גם מושב בנושא 'קולנוע ואנתרופולוגיה: סרט דוקומנטרי כאמצעי להפקת תובנות היסטוריות וחברתיות'.

"במושב זה הוקרן הסרט הדוקומנטרי של פרופ' יעל קציר 'אור בקצה המגף' ובעקבותיו התקיים דיון בהשתתפותה ובהשתתפותי. הסרט עוסק בחייהם של ניצולי שואה במחנות העקורים בפוליה, בדרום איטליה, בין השנים 1945-1947, בדרכם לישראל. הוא מתאר את יכולת ההישרדות והחיות של ניצולי השואה, שהקימו משפחות והולידו כ-300 תינוקות בבית החולים לרגלי גבעת המגדלור בסט. מריה די-לאוקה. הסרט ממחיש גם את החום והתמיכה שלה זכו הפליטים מהתושבים ומהכנסייה המקומיים. 

"בדברי התייחסתי לתובנות סוציולוגיות שעלו מתוך השתתפותי בסרט וכן מהתובנות שהפקתי כאנתרופולוגית. הדיון בסרט העלה, בין השאר, את סוגיית היחס לפליטים בהקשרים שונים, כולל בישראל". 

 ד"ר אורי דורצ'ין, מרצה בכיר בחוג למדעי ההתנהגות

"הרצאתי בכנס עסקה ביחסי עדות בישראל. בהרצאה הצגתי גישה אנתרופולוגית המאפשרת לחשוב מחדש על יחסים עדתיים בישראל בצורה שונה מהגישה הביקורתית הרווחת במדעי הרוח והחברה בישראל, בעשורים האחרונים".

ד"ר דלית לוי, ראשת החוג למערכות מידע קהילתיות

נושא הרצאתה של ד"ר דלית לוי היה 'התוכנית במערכות מידע קהילתיות כגשר בין החרדים לבין מדינת הסטארט-אפ'.

בהרצאה תיארתי את התוכנית הלימודים החדשנית שפותחה במכללה האקדמית צפת, במטרה להיענות לביקוש הגובר להשכלה גבוהה על ידי האוכלוסייה הרב-תרבותית באזור צפת ובגליל העליון.

תכנית הלימודים לתואר ראשון במערכות מידע קהילתיות (CIS) משלבת בין היבטים חברתיים, כלכליים, אינפורמטיביים וטכנולוגיים של עסקים, ארגונים וקהילות, על מנת להכשיר את התלמידים לקריירה מוצלחת. ההתמקדות בהרצאה היתה על קבוצה של חרדים שסיימו את הלימודים בשנה שעברה, כולל מקרה ייחודי של מטפל בקשישים שהפך לסטארט-אפיסט. לנוכח הקריאות האחרונות להגדלת שיעור התעסוקה הנמוך של חרדים בכלל ולהעסקתם בתחומים שמציעים משרות בעלות שכר גבוה במיוחד, התוכנית שפיתחנו במכללה האקדמית צפת נראית כמענה הולם.

ד"ר אופירה גראוויס קובלסקי מרצה בכירה וראשת החטיבה ללימודים כלליים בחוג הרב תחומי

ד"ר אופירה גראוויס קובלסקי מרצה בכירה וראשת החטיבה ללימודים כלליים בחוג הרב תחומי, השתתפה בקיץ האחרון בשלושה כנסים בינלאומיים:
1. כנס של AIS בברקלי, 2. כנס ביד בן צבי ירושלים, כנס שעסק בעיר ירושלים 3. כנס של EAIS ב- SOAS אוניברסיטת לונדון.

הרצאותיה בכנסים עסקו ב"הקונסוליות בירושלים, המדיניות הישראלית ומעמדה הבינלאומי של העיר". בהרצאה הציגה את הקונסוליות שהתקיימו בעיר, את המדיניות הישראלית בשנות החמישים משמעות קיום הקונסוליות בהיבט הבינלאומי, הישראלי והעירוני.

ד"ר אופירה גראוויס קובלסקי: "קונסוליות של מדינות זרות ומוסדות דת התקיימו בירושלים מאמצע המאה ה- 19 תחת השלטון העות'מאני. לאחר הקמת מדינת ישראל, הקונסוליות המשיכו להתקיים בעיר כישויות עצמאיות ללא קשר למציאות הפוליטית הבינלאומית שהשתנתה לחלוטין בירושלים ובארץ ישראל. הנציגים הזרים ששרתו בקונסוליות אלה לא קיימו כללי פרוטוקול כלשהו המקובל באמנות הבינלאומיות. הבולט שבמהלכים שלא קוימו, הקונסולים ובעלי התפקידים בקונסוליות לא הגישו כתבי מינוי ונמנעו מלבקש כתב אסמכה לפעילותם בעיר [[EXEQUATUR כמקובל במערכת הדיפלומטית. לכן מדינת ישראל לא אשרה את פעילותם באופן פורמלי, למרות שלא מנעה את פעילותם. ניתן אף לטעון שבכך קיימת הכרה ישראלית שבשתיקה בפעילותן".