גיליון 13 אפריל 2017
כנס טראומה, חוסן וצמיחה: "האוכלוסייה בישראל עמידה למצבים טראומטיים"

מרצי ומשתתפי כנס 'טראומה חוסן וצמיחה'

הכנס השנתי של החוג למדעי התנהגות - 'טראומה, חוסן וצמיחה בחיי הפרט ובקהילה' שהתקיים במכללה האקדמית צפת, עסק השנה בטראומה אישית וחברתית, חוסן וצמיחה פוסט טראומטית. בכנס, בהשתתפות מרכז 'משאבים' לפתוח משאבי התמודדות בקרית שמונה, ד"ר יפה מושקוביץ, ראש החוג למדעי ההתנהגות, מרצים וחוקרים, נידונו בהרחבה השלכות של אירועים טראומטיים על הפרט והקהילה בארץ.
  


"בישראל, עם כל הסבל המלחמות והטרור, האוכלוסייה עמידה מאוד לאירועים טראומטיים. מרבית האנשים מצליחים להתמודד, אך עדין יש קבוצה של כעשרה אחוז שיושפעו לחומרה מאירועים קשים ועלולים לסבול מהתסמונת הפוסט טראומטית", מסר פרופ' מולי להד, מהמכללה האקדמית תל חי, נשיא מרכז 'משאבים'. בהרצאתו התמקד  פרופ' להד בעובדה, שלמרות שהצפי הוא ששמונים עד תשעים אחוז מהאוכלוסייה תיחשף למצבים טראומטיים, הרוב המכריע מצליח להסתגל. לדבריו כ- 50 אחוז מהאוכלוסייה עמידה וההשפעה עליה נמוכה יחסית. הוא הציג מחקרים המצביעים על כך שחוסן קהילתי מושפע ממספר גורמים בהם: מנהיגות והאמון במנהיגים, תחושת שייכות לקהילה ואמון בעזרה הדדית, הערכות מקדימה והתנדבות.  


ד"ר רובי רוגל, סמנכ"ל משאבים, דבר על חוסן אישי, מקצועי וקהילתי "חוסן, הוא יכולת של אדם, משפחה, קהילה או כל ארגון אחר להסתגל למצבים משתנים ולייצר תפקוד מתמשך ומותאם. חוסן נבנה במצבי שיגרה ונבחן במצבי משבר".  


ד"ר אתי בהם טביב, מומחית למצבי טראומה ומרצה במכללה האקדמית צפת אשר ארגנה את הכנס, הציגה בהרצאתה – "מה שלא הורג מחשל", את מחקרה הייחודי לציון מלחמת לבנון השנייה: "פוסט טראומה כגורם מחזק בחייהם של נפגעי טראומה". ממצאי מחקרה העלו כי צמיחה פוסט טראומטית היא אחת התופעות שהולידה מלחמת לבנון השנייה בקרב אזרחים בעורף שש שנים לאחר שנחשפו דרמטית למלחמה. 


יעל גנירם, דרמה תרפיסטית, עסקה בהרצאתה בפיתוח משאבי חוסן באמצעות בובות תיאטרון וסיפורים, הן אצל ילדים בגיל הרך במסגרת התכנית "מה עוזר כשקשה לי", והן כצמיחה פוסט טראומטית. במהלך ההרצאה הובאו הדגמות וממצאי מחקר עדכניים על התכנית, המעידים על יעילות הכלי והתכנית כמפתחת חוסן אישי וקהילתי.